השירים הכי יפים על אהבה 

אני אוהב אותך (פול אלואר)

 

אני אוהב אותך עבור כל הנשים שלא הכרתי

אני אוהב אותך עבור כל הזמנים שבהם לא חייתי

עבור ריח הים הפתוח וריח הלחם החם

עבור השלג הנמס לקראת הפרחים הראשונים

עבור החיות הטהורות שלא נבהלות מאדם

אני אוהב אותך כדי לאהוב

אני אוהב אותך עבור כל הנשים שאיני אוהב

 

מי משקף אותי אם לא את עצמך – אני כל כך מעט רואה

בלעדיך אני לא רואה כלום אלא שממה מוחלטת

בין אז להיום

היו כל אותם מותות שעברתי על גבי קש

לא הצלחתי לחדור את קיר המראה שלי

הייתי צריך ללמוד מילה אחר מילה את החיים

כפי ששוכחים

 

אני אוהב אותך עבור חוכמתך שאינה שלי

עבור הבריאות

אני אוהב אותך נגד כל מה שהוא רק אשליה

עבור הלב הבלתי-נמנע שאיני שולט בו

את חושבת שאת הספק ואתה רק ההיגיון

את השמש הגדולה שעולה לי לראש

כאשר אני בטוח בעצמי.

 

השבועה (מרסלין דסבורד-ולמור)

 

אליל חיי,

תוספתי, תענוגי,

אמור לי האם רצונך

מתאים למשאלתי?

כפי שאני אוהב אותך בימי הטוב שלי,

אני רוצה לאהוב אותך תמיד.

 

תן לי תקווה;

אני מציעה זאת בחזרה אליך.

למד אותי את העקביות;

אני אלמד אותך את האהבה.

כפי שאני אוהב אותך בימי הטוב שלי,

אני רוצה לאהוב אותך תמיד.

 

היה זיכרון ייחודי

ללב שמעריץ אותך;

אני מבטיחה לך עוד

את כל העתיד שלי.

כפי שאני אוהב אותך בימי הטוב שלי,

אני רוצה לאהוב אותך תמיד.

 

כלפי נשמתך אשתוקק

בהתלהבות הכי עדינה,

על שפתייך המוערצות

תן לי לומר שוב:

כפי שאני אוהב אותך בימי הטוב שלי,

אני רוצה לאהוב אותך תמיד.

 

​

מה שאני אוהב יותר מחיים זה אתה (אוז'ן גובר)

 

אני אוהב את הפרח הפורח,

את הדשא הצעיר והעלים הנולדים,

את הפרפר, דימוי התענוג,

את שירי האהבה של הציפורים בחורש;

 

אני אוהב לחלום כאשר היום נעלם

ליד נחל המלחיש בעדינות,

אני אוהב את הכוכב, שמגלה את הלילה,

שקרניו מנחמות את הטבע;

 

אני אוהב את הקריסטל הכחול של האגם,

אני אוהב את שירי הרועה בעמק.

את ההר המושלג שהשמש מזהיבה,

את ההד של הערב ואת הרוח הקלילה;

 

אני אוהב את הקול העדין של ילד צעיר,

את השיער הלבן של מצח מבוגר,

אני אוהב את הרוח ששורקת ביערות,

את הסלע שמוכה על ידי הגלים בזעם;

 

אבל האושר האמיתי היחיד בשבילי,

המחשבה שבה ליבי שוכח;

מה שאני אוהב יותר מחיים,

זה אתה, תמיד אתה, רק אתה!

​

​

נישן יחד (לואי ארגון)

 

אם זה יהיה יום ראשון או שני

ערב או בוקר חצות או צהריים

בגיהנום או בגן עדן

אהבות דומות לאהבות

אתמול אמרתי לך

נישן יחד

 

זה היה אתמול וזה יהיה מחר

אין לי דרך אחרת מלבד אותך

שמתי את ליבי בין ידייך

עם שלך הוא הולך לאט

כל מה שיש לו של זמן אנושי

נישן יחד

 

אהבתי, מה שהיה יהיה שוב

השמיים עלינו כמו סדין

סגרתי עלייך את זרועותי

ואני אוהב אותך כל כך שאני רועד

כל עוד תרצי

נישן יחד.

 

​

אהב אותי באהבה (פרנסואה-מארי רוברט-דוטרטר)

 

מה שאני אוהב לראות, מה שאני אוהב בעולם,

מה שאני אוהב לראות,

האם אתה רוצה לדעת?

אלה הם עינייך היפות, זה המותן העגלגל שלך,

אלה הם עינייך היפות,

עינייך החטפניות.

 

מה שאני עדיין אוהב אני הולך ללמד אותך,

מה שאני עדיין אוהב

יותר מכל אוצר,

הם שיריך המתוקים, זו קולך הרך,

הם שיריך המתוקים,

מעוררים רחמים ונוגעים ללב.

 

מה שגורם לי להכי שכרון נעים,

מה שגורם בי

להתרגשות הכי עדינה,

זה לראות את לבך מתרגש מחמלה,

זה לראות את לבך

רועד מאושר.

 

לבסוף, אם אתה רוצה להשיב לאהבתי,

לבסוף אם אתה רוצה

למלא את כל משאלותי,

שמור לי את נשמתך עד היום האחרון,

עד היום האחרון

אהב אותי באהבה.

​

​

האהבה (פייר גרולייה)

 

רך כמו הבשמים ששיערך אוהב,

כמו מבט חם שאת מטילה עלי,

כמו המילים המרגשות ששפתייך לוחשות:

רכות יתר היא אהבתי אלייך.

 

רך כסמק שמתחיל במצחך

כשאני נשבע לחיות לנצח תחת שלטונך,

כמו פעימות ליבך שאני מעריץ:

רכות יתר היא אהבתי אלייך.

 

רך כנשימתך וכחיוכך,

כנשיקותייך הארוכות המלאות אותי רגש,

רך כהודאתך, הטובה היחידה שאני שואף אליה:

רכות יתר היא אהבתי אלייך.

 

כן, מכל האושר הפורח בחיים,

מהתענוגות שנפשי חלמה עליהם מדי יום,

מהחלומות שמקשטת דמותך היקרה:

אין דבר רך כמו אהבתי!

 

 

את מאמינה בשאריות הקפה (פול ורלן)

 

את מאמינה בשאריות הקפה,

באותות, בקלפים גדולים:

אני מאמין רק בעינייך הגדולות.

 

את מאמינה באגדות נסים,

בימים אומללים, בחלומות.

אני מאמין רק בשקרייך.

 

את מאמינה באלוה עמום,

בקדוש מיוחד,

בתפילה מסוימת נגד רע מסוים.

 

אני מאמין רק בשעות הכחולות

והורודות שאת מוזגת לי

בתענוגות של לילות לבנים!

 

וכה עמוקה האמונה שלי

בכל מה שאני מאמין,

שאני חי רק בשבילך.

​

​

אני צריך אותך (מארק דלור)

 

אני צריך אותך כדי שהשחר יעורר אותי,

לצאת לאט מהחלומות

אני צריך אותך כדי למצוא שינה

ולחדש את חוט החלומות

 

אני צריך אותך כדי לקום בבוקר

עם כל השכרון בלב

אני צריך אותך בתקווה בלתי ודאית

לפרפרי האושר

 

אני צריך אותך לתמוך בעטי

למצוא את המילים הנכונות

אני צריך אותך לחצות את הערפל

ולקחת את הדרכים הבאות

 

אני צריך אותך בהיעדר ובחיבוק

לצחוק וגם לדמעות

אני צריך אותך למחוק את פחדי

בשקט או ברעש

 

אני צריך אותך לעורר את חושי

ריחות של חלומות, בשמים של תשוקות

למגעים של תמימות

אני צריך אותך לטעם החיים

 

אני צריך אותך לדמיוני

לחלום על כל הנופים

אני צריך אותך לעוף מעל הארץ

לפלאי המסע

 

אני צריך אותך לתשוקות ולרצונות

לגוף ולמחשבות

אני צריך אותך, לבשר התענוג

לאושר שבלהסתובב

 

אני צריך אותך כדי להודות באהבתי

אתה להנות מהשקט

אתה ללילה, אתה ליום

אתה למעוף של ריקוד

 

אני צריך אותך, אהבתי,

וכך אני חושב עלייך תמיד

המילים נעדרות, אך אל תפחדי

לקבל את ההודאה ללא חשש:

 

אני צריך אותך, אהבתי.

​

​

גביע האהבה (מישלין לנטין)

 

בריקוד חופשי, לנצח,

שיר אהבה לחיים,

על מסלול הגורל, אני מחייכת.

 

בבקתת מחשבותי,

מטריית כוכבים בשמיים.

רמזים עדינים ללילות דבש.

 

נשמתי חשופה, מתרווחת בעדינות,

בנתיבים האבודים של האושר.

ונכנעת בפתח ליבך.

 

באור הנר, להשתוקק,

לזרום בנהר נשיקותיך.

עם אנחות ארוכות של כמיהה, לאהוב.

 

התשוקה מדליקה את לבבותינו הבוערים.

נשאבים להזיה של האהבה, טובעים

בגאולה, בעומק נשמותינו.

האיחוד שלנו, התמזגותנו.

 

להתחבק, לולבי לאופורייתנו.

ללטף את הזמן ההווה של התלהבותינו.

הירח, עד לאיחודנו, מברך אותו.

והשחר נושק לגופינו הנרדמים.

 

להיות שלך, אהובתך, יפתך,

הדמות שלך במסעות.

אנחנו, נשמות בלתי נגמרות,

שותים מגביע האהבה.

​

​

אני אוהב מלאך עם עיניים רכות (לואי אופפין)

 

אני אוהב מלאך עם עיניים רכות ושיער חום,

שקולו משכר אותי, שמבטו משכרני!

לנשמתי שני תשוקות: להעריץ אותה וללכת אחריה!

אילו ליבה היה שומע אותי, ה' היה ממלא את משאלותי.

 

לצעירותה יש קסמים מקסימים!

חן מאיר על פניה כמו שמיים נפלאים;

הצדקה מחייכת אליה, היופי מכתיר אותה!

בבוקר האביב היא מלכת הפרחים!

 

חיוכה בשבילי הוא קרן של יום נהדר!

תנועתה המחוננת מבלבלת אותי ומלטפת אותי!

היא עוברת... ליבי רועד משכרון צנוע!

בה שמתי הכל: אושר, תקווה, אהבה!

 

​

אני לא אוהב אותך כמו ורד מלח (פבלו נרודה)

 

אני לא אוהב אותך כמו ורד מלח,

טופז, קרנפים בחץ ומשפרצים אש:

כמו שאוהבים דברים מסתוריים מסוימים,

בין הצל והנשמה, בסוד, כך אני אוהב אותך.

 

אני אוהב אותך כמו הצמח שלא פרח,

שנושא בתוכו, מוסתרת, אור הפרחים ההם,

ובזכות אהבתך חי מוסתר בגופי

הבושם המרוכז שעלה מהאדמה.

 

אני אוהב אותך בלי לדעת איך, או מתי, או מאיפה,

אני אוהב אותך בפשטות, בלי גאווה ובלי בעיות:

אני אוהב אותך כך, אינני יודע לאהוב אחרת,

 

אני אוהב אותך כך, בלי שאני, בלי שאת,

כל כך קרובה שידך על חזי היא שלי,

וכל כך קרובה שעינייך נעצמות כשאני ישן.

​

​

שבח האהבה (ז'אן דה לה פונטן)

 

כל היקום מציית לאהבה;

בלה פסיכה, הכניעי לו את נשמתך.

שאר האלים משרתים את האל הזה,

והכוח שלהם פחות מתוק מאשו.

ללבבות הצעירים זהו הטוב העליון

אהבו, אהבו; כל השאר אינו דבר.

 

בלי האהבה הזו, כל כך הרבה דברים מפתים,

קירות מוזהבים, יערות, גנים, ומזרקות,

אין להם טעם שאינו דועך,

והתענוגות שלהם פחות מתוקים מכאביו.

ללבבות הצעירים זהו הטוב העליון

אהבו, אהבו; כל השאר אינו דבר.

 

​

אם אתה קיים (ז'אן-פייר וילברמר)

 

לא משנה אם אני עצוב

אם אתה קיים

 

מה שווות השעות

אם אתה קיים

 

שיעברו שעות הימים

שעות הלילות

 

שעות ההיעדרות, ואז שעות של זמן מחודש

אם אתה קיים

 

שתתפוס אותי התשישות מלאהוב

אם אתה קיים

 

התשישות מלהתקיים

אם אתה קיים

 

שיחליפו ימים אפורים את ימי הכחול

אם אתה קיים

 

לא משנה אם אני סובל

אם אתה קיים

 

שאסבול

אם אתה קיים

 

שאסבול

אם אתה קיים

 

שאוהב אותך בלי תקווה להדדיות

אם אתה קיים

 

שאוהב אותך

אם אתה קיים

​

​

אני אוהב אותך כל כך, לא יכול להגיד זאת מספיק (פאבר ד'אגלנטין)

 

אני אוהב אותך כל כך, אני אוהב אותך כל כך:

לא יכול להגיד זאת מספיק,

ואני חוזר על זה בכל זאת

בכל פעם שאני נושם.

נעדר, נוכח, מקרוב, מרחוק,

"אני אוהב אותך" הוא המילה שאני מוצא:

לבד, איתך, לעיני עדים,

או שאני חושב על זה או שאני מוכיח אותו.

 

לכתוב "אני אוהב אותך" במאה דרכים

הוא העבודה היחידה של עטי;

אני שר לך בשירי,

אני קורא אותך בכל כרך.

אם יופי נותן לי את פניו,

אני מחפש אותך על פניו;

בתמונות, בדיוקנאות

אני רוצה למצוא את דמותך.

 

בעיר, בשדה, בבית, בחוץ,

הדמות המתוקה שלך נלטפת;

היא נמסה, כשאני נרדם,

עם מחשבתי האחרונה;

כשאני מתעורר, אני רואה אותך

לפני שראיתי את האור,

וליבי הוא שלך מהר יותר

מהיום לעפעפיי.

 

בהעדרך, אני לא משאיר אותך;

את כל דבריך, אני ניחש.

אני סופר את טיפולייך וצעדייך;

מה שאת מרגישה, אני דמיין.

כשאני חוזר אלייך,

אני בשמיים, זה כמו הזיה;

אני נושם רק אהבה,

וזה נשימתך שאני שואף.

 

ליבך הוא הכל לי, טובי, חוקי,

לשמח אותך היא כל תשוקתי;

לבסוף, בך, בשבילך, בזכותך,

אני נושם וחי.

אהובתי, אוצרי!

מה עוד אוכל להוסיף לשפת זו?

אלוהים! כמה אני אוהב אותך! ועדיין,

הייתי רוצה לאהוב אותך עוד יותר.

​

​

אני אוהב אותך, אהובתי (ז'אן דה פלפרה)

 

אם היית יודעת כמה אני אוהב אותך,

אני מת כשאיני רואה אותך;

ממבטיך ומצעדיך

יצרתי חוק עליון.

 

אני אאהב אותך תמיד כך

עד שערי המוות.

את יכולה לראות את חנייך משתנים,

אך לעולם לא את אהבתי הקיצונית.

 

רכוש, זיקנה, מראה לא מושך,

שום דבר לא יכול לכבות את הלהט

שהעלית בנשמתי.

 

את טועה אם את חושדת בזה!

אה, אהבה מתוקה, אני אאהב אותך,

אפילו אם תהפכי לאישתי.

 

​

אני חושב עלייך, אהובתי (בנז'מן דימור)

 

אני חושב עלייך כשהשחר הזורח

מכריז על כוכב היום הנוצץ,

אני חושב עלייך כשהשמש מצביעה

בקרניה על הגבעות שמסביב;

אני חושב עלייך, אהובתי.

 

אני חושב עלייך כשהדבורה הנודדת

באה לדבור על מלכת הפרחים,

אני חושב עלייך כשציפור החורש

מקשיבה להד הקולות המחמיאים שלה;

אני חושב עלייך, אהובתי.

 

אני חושב עלייך כשהסנסיטיבית

מאבדת את טריותה במגע יחיד,

אני חושב עלייך, נשמתי האסירה יותר,

פוחדת לפגוע באוזנייך ובליבך;

אני חושב עלייך, אהובתי.

 

אם יום אחד לאוהב החם ביותר

תרגישי את יסורי האהבה,

אלוהים! איזה אושר, לראותך ולשמוע

את קולך המתוק והיפה חוזר בתורו:

אני חושב עלייך, אהובתי!

​